בילדות למדנו שעל מנת לקבל יחס עלינו "לייצר" משהו.
כבר בגיל הינקות כאינסטינקט בסיסי, בכל פעם שרצינו משהו או כשמשהו הפריע את מנוחתנו, הקמנו קול זעקה או בכי. ברוב המקרים, ע"י הרעש שהקמנו זכינו לתשומת הלב וקיבלנו את מבוקשינו.
עם השנים, למדנו לדבר וע"י כך ניסינו לתקשר ולרתום את הסביבה להשגת מבוקשינו.
אצל אלו מבינינו שהביטחון והדימוי העצמי שלהם נמוך, המשימה הזו קשה ומכופלת.
ומדוע -
מכיוון שסף הרגישות גבוה, כושר הביטוי לוקה בחסר ומתוך מסקנות העבר אנחנו לא באמת מאמינים שמי שאנחנו מספיק טוב ולכן גם לא מגיע לנו לקבל את מבוקשינו .
ולכן אנו לומדים להשיג את המגיע לנו ממקום של חולשה.ע"י דרמות, מחלות, ומסיכות המסכנות.
דוגמאות להשגת תשומת לב דרך האוטומט שמנחה אותנו:
המון פעמים כשקשה לנו להתמודד עם המציאות, אנו בוחרים בדרך הקלה אותה אנו מכירים.
כמה מאיתנו מכירים את התקופות בהן אנו מרגישים שאנחנו ממש ממש צריכים חופש
אבל יודעים שכרגע זה בלתי אפשרי.אך למרבה הפלא, שבועיים לאחר מכן אנו מוצאים את עצמנו חולים במיטה.
כמה מאיתנו מכירים את הסיטואציה שבה ילדים, תלמידי בי"ס כשקשה להם להתמודד, קמים עם כאב בטן או מפתחים חום על מנת להישאר בבית, לקבל חום אהבה ותשומת לב ולא להתמודד -
חלקנו אף מייצרים דרמות שאנחנו באמת מאמינים בהן. וכל זאת על מנת למשוך תשומת לב או על מנת לקבל עזרה.
יש אנשים שלא מאמינים שמגיע להם לקבל ועסוקים בנתינה בלבד. שמים את מסכת המסכנות ובכך מקבלים מהסביבה את תשומת הלב והיחס.
אני מכירה אדם, שכל חייו הוא "רדף" אחר כבוד.
בצעירותו הוא השיג את הכבוד ע"י עוצמה ודרמות. הוא השיג את המטרה תוך יצירת פחד בסביבה שלו.
לאחר כמה שנים, הוא עבר תאונה והשתתק בחצי גופו התחתון. התמודדות לא פשוטה.
יחד עם זאת, הוא השיג את הכבוד ! הנכות משרתת את הכבוד .
מאפשרים לו לא לעמוד בתור, מאפשרים לו הקלות למיניהן ומבחינתו, הוא מקבל כבוד !
נשמע הזוי - אז זהו שלא.
זאת מציאות שאנו יוצרים לעצמנו, מתוך דפוסי ההתנהלות שאנו לא מודעים להם.
מציאות זו יוצרת דימוי עצמי נמוך .
בשורה התחתונה, כולנו זקוקים לתשומת לב.
השאלה שבה עלינו להתבונן היא האם הדרך בה אנו מתנהלים מייצגת את מי שאנחנו באמת או שהיא מייצרת נוחות/נכות?
על מנת להתנהל מהמקום המקדם עלינו להתבונן, ליצור את האמונה והביטחון בעצמנו להיות מוכנים להסיר את המסכות, להיות מוכנים לוותר על הדרמות, וכן לבחור להתמודד.
כל זאת נרכש על ידי מודעות עצמית.
ולסיכום:
כשאנו מתנהלים ללא המסכות, ומאפשרים לעצמנו להיות מי שאנחנו, מוכנים לוותר על
על ה - LOOKING GOOD מול הסביבה ומול עצמנו, ויוצרים תקשורת, אנו גם משיגים את המטרות שלנו, חיים בתחושת סיפוק, רוכשים ביטחון והעצמה עצמית וסביבתית וחיים מתוך עוצמה והוויה (being) של חופש והשתדרגות מתמדת.
ובכך נמצא את עצמנו מועצמים ולא רק משום שהתמודדנו. אלא משום שפתאום נגלה שאת הכבוד ותשומת הלב לה אנו כ"כ זקוקים אנו מקבלים באהבה רבה וללא מאמץ.
מירה תשובה - אימון אישי .
